Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 26a

כִּדְנָיֵיד נִכְתְּמָא אַפּוּמֵּיהּ דְּחַצְבָּא

Traduction

It must shake enough that the lid [nakhtema] positioned at the mouth of a jug shakes if it is placed on a wall.

Rachi non traduit

כדנייד נכתמא אפומא דחצבא. שאם יניחו כד על חומה וכיסויה עליה ינוע הכיסוי מחמת הרעדה:

Tossefoth non traduit

אפומא דחצבא. על פי' הקונט' קשיא לר''י דאיך יהא האפדנא נייד כולי האי עד שתתנדנד הנכתמא דא''כ הבית קרוב ליפול ולפי הענין משמע שהיה בנין חזק שהרי מתוך העושר בנאה ובמס' שבת (דף עז:) נמי אמר מאי אפנדא אפיתחא דין שמאספין שם לדין משמע דבירה גדולה היא ונראה לר''י דכד ניידא נכתמא כשאדם אוחז הכד בידו שזהו דבר מועט הרבה א''כ מתנדנד האפדנא חייב להרחיק ולריצב''א נראה שאין פ''ה דחוק דבדבר מועט מתנדנד הנכתמא שהוא דבר קל אף על פי שהאפדנא אינו מתנדנד כל כך:

דְּבֵי בַּר מָרִיּוֹן בְּרֵיהּ דְּרָבִין כִּי הֲוָה נָפְצִי כִּיתָּנָא הֲוָה אָזְלָא רַקְתָּא וּמַזְּקָא אִינָשֵׁי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא אֲמַר לְהוּ כִּי אָמְרִינַן מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּילֵיהּ הָנֵי מִילֵּי דְּקָא אָזְלָא מִכֹּחוֹ הָכָא זִיקָא הוּא דְּקָא מַמְטֵי לַהּ

Traduction

The Gemara relates: When the members of the household of bar Maryon, son of Ravin, would beat their flax, the chaff [rakta] would fly off and harm people. Those people came before Ravina to complain. Ravina said to them: When we say that Rabbi Yosei concedes with regard to his arrows, this statement applies only when the damaging item moves by his direct force. Here, by contrast, it is the wind that carries the chaff.

Rachi non traduit

רקתא. מה שמנערין מן הפשתן:

Tossefoth non traduit

זיקא הוא דקא ממטי לה. קשיא לר''י דליחייב משום אש מידי דהוה אאבנו וסכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו דחייב משום אש כדאמר בפ''ק דב''ק (דף ו.) והכא דאמטי ליה ברוח מצויה איירי מדפריך עלה מזורה ורוח מסייעו דאיירי ברוח מצויה כדמשמע בהכונס (שם דף ס. ושם) גבי ליבה וליבתו הרוח ומדפריך מגץ היוצא מתחת הפטיש דהיינו ברוח מצויה דחייב משום אש דגבי אש קתני לה בהכונס ואומר ר''י דלא דמי לאש דאין חייב משום אש אלא כשעשה האדם את האש לבדו כדכתיב המבעיר את הבערה בלא סיוע הרוח ואח''כ הולכת על ידי רוח מצויה אבל הכא אין עושה לבדו כל עיקר אלא ע''י הרוח דאי לאו רוח לא הוה רקתא אזלא כל עיקר ודמי לליבה וליבתו הרוח דפטור והיינו דמשני כי פריך בסמוך מ''ש מגץ דהוה סלקא דעתך דדמי ממש לגץ ומשני התם ניחא ליה דליזל ומתכוין להכות בכח עד שיצא הגץ ומתרחק בלא שום זיקא וחייב משום אש על מה שגומר והולך על ידי רוח מצויה אבל הכא לא ניחא ליה דתיזל כלומר ואינו מכה בכח ואי לאו רוח אין הרקתא הולכת כלל וא''ת מ''מ יהא חייב להרחיק מידי דהוה אגורן דמתניתין דחייב להרחיק אע''ג דזיקא ממטי ליה וי''ל דמתני' כרבנן והכא איירי אליבא דר' יוסי דלא מחייב אלא בגירי דיליה והא דפריך מגץ ולא מצי לאוקמי ההיא דגץ כרבנן משום דלא פליגי רבי יוסי ורבנן לענין חיוב תשלומין אלא לענין הרחקה וא''ת מאי שנא מנמייה דאפילו לר' יוסי מרחיקין אע''ג דהיא גופה ממטיא נפשה כמר בר רב אשי ומיהו התם משום דזימנין דבהדי דנח כו' כדקאמר לעיל אבל קשה מעורבין לעיל (בבא בתרא דף כג.) דאמר רב יוסף אפיקו לי קורקור מהכא וי''ל דגמרא לא סבר לה כרבינא דר''ת פוסק כמר בר רב אשי וכאמימר ועוד אומר ר''י דבעלי חיים שאני דחמירי טפי מרוח דכח אחר מעורב בהן כדאמרינן בבבא קמא (דף ו.):

מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא מִזּוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּמָרִימָר אֲמַר לְהוּ הַיְינוּ זוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ

Traduction

Mar bar Rav Ashi objects to this: In what way is this case different from one who winnows on Shabbat by throwing the grain into the wind so that the chaff is blown away and the wind assists him? That is considered a primary category of labor on Shabbat despite the fact that the act is performed partly with the aid of the wind. The Gemara relates that the Sages stated this objection with regard to beating flax before Mareimar. Mareimar said to them: This case is the same as one who winnows and the wind assists him. Just as this is considered his direct force for the purposes of the halakhot of Shabbat, it is likewise considered his direct force with regard to the halakhot of damages.

Rachi non traduit

מאי שנא מזורה. בשבת דחייב ואע''פ שהרוח מסייעתו חשיב ליה עושה מלאכה אלמא גירי דיליה נינהו:

היינו זורה ורוח מסייעתו. כי היכי דלענין שבת הוי כחו לענין נזקין נמי כחו חשיב ליה:

Tossefoth non traduit

מאי שנא מזורה ורוח מסייעתו. ורבינא לא חשיב לה פירכא דסבר כי היכי דלא גמרינן משבת לענין תשלומין כדמפרש רב אשי בהכונס (ב''ק דף ס. ושם) דגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא הוא וגרמא בנזקין פטור הכי נמי לא גמרינן מהתם שיהא חייב להרחיק ומר בר רב אשי סבר נהי דחיוב תשלומין לא גמרי' לענין הרחקה דליחשב גירי דיליה גמרינן שפיר כיון דגרמא בנזקין אסור:

וּלְרָבֵינָא מַאי שְׁנָא מִגֵּץ הַיּוֹצֵא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק דְּחַיָּיב לְשַׁלֵּם הָתָם נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיזִל הָכָא לָא נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיזִל:

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Ravina, who rejects this comparison and claims that flying chaff is not considered one’s arrow, in what way is this situation different from that of a spark that flies from a hammer and causes damage, in which case all agree that the one wielding the hammer is liable to pay? The Gemara answers: There, it is preferable for him that the spark go as far as possible, rather than staying nearby. Here it is not preferable for him, i.e., it is immaterial to him, that the chaff go some distance.

Rachi non traduit

ולרבינא מאי שנא כו'. בשלמא זורה ורוח מסייעתו לא הויא ליה פירכא דקסבר ממונא מאיסור שבת לא ילפינן דהתם מלאכת מחשבת אסרה תורה וכה''ג מתרצינן ליה להא פירכא בב''ק בהכונס צאן לדיר (ב''ק דף ס.):

גץ. אטנצייל''א היוצאת מן הברזל כשהפטיש מכה עליו:

חייב. והרי הוליכן הרוח:

ניחא ליה דליזיל. לחוץ שלא ידליק את ביתו:

Tossefoth non traduit

ורבינא מאי שנא מגץ. וא''ת ואמאי קאמר ורבינא לאמימר נמי תיקשי לענין חיוב תשלומין מאי שנא מגץ וי''ל משום הכי נקט רבינא דאמימר הוי מצי לדחויי דה''נ חייב לדידיה בתשלומין דלגמרי מדמה לה לזורה ורוח מסייעתו:

מַתְנִי' לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן הָיָה גָּדֵר בֵּינָתַיִם זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן

Traduction

MISHNA: A person may not plant a tree near the field of another unless he distances it four cubits from the field. This is the case whether he is planting grapevines or any kind of tree. If there was a fence between them, this one may place, i.e., plant, his grapevines or trees close to the fence from here, and that one may place, i.e., plant, his produce close to the fence from there.

Rachi non traduit

מתני' סמוך לשדה חבירו. בין שדה הלבן בין שדה האילן וטעמא כדי עבודת הכרם שכשיחרוש את אילנותיו לא יהא צריך להכניס מחרישתו לתוך שדה חבירו:

Tossefoth non traduit

אחד גפנים ואחד כל אילן. מתוך פ''ה לעיל (בבא בתרא דף יח.) משמע דנקט אחד גפנים משום דשייך בהו כלאים דהביא ראיה מכאן דכשיש גדר ליכא איסור כלאים וזה סומך לגדר מכאן וזה מכאן ואין נראה דשדה חבירו דקתני הכא על כרחך לאו בשל זרעים איירי דהא מוקמי' בגמ' דמתני' אילנות לאילנות וגפנים לגפנים אבל אילנות לגפנים בעי טפי משום ציפרי ומהאי טעמא גפנים לזרעים בעי טפי אלא דנראה דנקט אחד גפנים ואחד כל אילן דלא תיסוק אדעתי' למימר דשיעור ד' אמות דמתני' דוקא בגפנים שמצינו בהם שיעור זה במקום אחר לענין כלאים:

הָיוּ שָׁרָשִׁים יוֹצְאִים לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה הָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ:

Traduction

If the roots were spreading into the field of another, the owner of the field may dig to a depth of three handbreadths even if he severs those roots, so that they do not impede his plow. If he was digging a cistern in that spot, or a ditch, or a cave, and he came upon the roots of his neighbor’s tree, he may cut downward normally, and the wood from the roots is his.

Rachi non traduit

מעמיק. להן בעל השדה שיצאו לתוכו:

קוצץ. בעומק ג' טפחים:

והעצים שלו. בגמרא מפרש של מי:

גְּמָ' תָּנָא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ כְּדֵי עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל בְּבָבֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת וְהָא אֲנַן תְּנַן אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא לָאו כְּדִשְׁמוּאֵל שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

GEMARA: A tanna taught: The four cubits that the Sages stated one must leave between a vineyard and a neighbor’s field are for the work of the vineyard, so that the owner of the vineyard does not take oxen and a plow into his neighbor’s field while working his vineyard. Shmuel says: They taught this halakha only with regard to Eretz Yisrael, but in Babylonia two cubits are sufficient, as their plows are shorter. This opinion is also taught in a baraita: A person may not plant a tree near the field of another unless he distances the tree two cubits from the field. But didn’t we learn in the mishna: Four cubits? Rather, is it not correct that there is a difference between Eretz Yisrael and Babylonia in this regard, as stated by Shmuel? The Gemara concludes: Indeed, learn from it that it is so.

Rachi non traduit

גמ' אבל בבבל שתי אמות. שמחרישתן קצרה:

Tossefoth non traduit

אבל בבבל ב' אמות. תימה דבפרק המוכר את הספינה (לקמן בבא בתרא דף פב:
ושם דף פג.) גבי קנה ג' קנה קרקע דאמר רב יוסף עובדא הוה בדורא דרעותא כו' משמע מהתם דבבבל נמי בעינן ד' אמות דבבבל הוה מעשה וצ''ל דבההיא דורא דרעותא היה להם מחרישה גדולה כמו בארץ ישראל:

וְאִיכָּא דְּרָמֵי לַהּ מִירְמֵא תְּנַן לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָתַנְיָא שְׁתֵּי אַמּוֹת אָמַר שְׁמוּאֵל לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּבָבֶל כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

Traduction

And there are those who raise this matter in the form of a contradiction. We learned in the mishna that a person may not plant a tree near the field of another unless he distances it four cubits from the field. But isn’t it taught in a baraita that two cubits are sufficient? Shmuel said that this is not difficult: Here it is referring to Babylonia, whereas there it is referring to Eretz Yisrael.

רָבָא בַּר רַב חָנָן הֲווֹ לֵיהּ הָנְהוּ דִּיקְלֵי אַמִּיצְרָא דְּפַרְדֵּיסָא דְּרַב יוֹסֵף הֲווֹ אָתוּ צִפּוֹרֵי יָתְבִי בְּדִיקְלֵי וְנָחֲתִי בְּפַרְדֵּיסָא וּמַפְסְדִי לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ זִיל קוֹץ אֲמַר לֵיהּ וְהָא אַרְחֵיקִי לִי אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִילֵּי לְאִילָנוֹת אֲבָל לִגְפָנִים בָּעִינַן טְפֵי

Traduction

The Gemara relates: Rava bar Rav Ḥanan had these palm trees that stood adjacent to the boundary of Rav Yosef’s vineyard. Birds would come and roost on the palm trees and would subsequently descend to the vineyard and damage it. Rav Yosef said to Rava bar Rav Ḥanan: Go and cut down your palm trees. Rava bar Rav Ḥanan said to him: But I distanced them the required amount. Rav Yosef said to him: This matter, i.e., this specific distance, applies only to trees, but a greater distance is required for vines.

Rachi non traduit

פרדיסא. כרם:

והא ארחיקי לי. ד' אמות:

Tossefoth non traduit

אבל בגפנים בעי טפי. והוא כשנטע דקלים כשהם גבוהים אבל אם נטע גרעין לא דממילא קא גדל ולא גירי דיליה הוא:

וְהָא אֲנַן תְּנַן אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִילֵּי אִילָן לְאִילָן וּגְפָנִים לִגְפָנִים אֲבָל אִילָן לִגְפָנִים בָּעִינַן טְפֵי

Traduction

Rava bar Rav Ḥanan protested: But didn’t we learn in the mishna that this is the halakha whether he is planting grapevines or any kind of tree? Rav Yosef said to him: This matter applies only to the distance between one tree and another tree, or the distance between one vine and other vines. But with regard to the space between a tree and vines, one requires a greater distance.

אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא קָיֵיצְנָא דְּאָמַר רַב הַאי דִּיקְלָא דְּטָעֵין קַבָּא אָסוּר לְמִקְצְיֵיהּ וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא לָא שְׁכֵיב שִׁכְחַת בְּרִי אֶלָּא דְּקַץ תְּאֵנְתָּא בְּלָא זִימְנֵיהּ מָר אִי נִיחָא לֵיהּ לִיקּוֹץ

Traduction

Rava bar Rav Ḥanan said to him: I myself will not cut them down, as Rav said: With regard to this palm tree that produces one kav of fruit, it is prohibited to cut it down, due to the verse: ''You shall not destroy the trees'' (Deuteronomy 20:19). And Rabbi Ḥanina says: My son Shikhḥat died only because he cut down a fig tree before its time. Rava bar Rav Ḥanan continued: If the Master is amenable to do so, he may cut them down, but I will not do it.

Rachi non traduit

שכחת ברי. כך שמו:

Tossefoth non traduit

אנא לא קייצנא דאמר רב כו'. וא''ת והתנן במתניתא דקוצץ ונותן דמים וי''ל דאיכא לאוקמי באילן סרק אבל קשה דאמרינן בהחובל (ב''ק דף צב.) גבי הנהו דיקלי דמכחשי בגופני הוו דקאמר למחר אייתי לי מקורייהו אלמא משום היזק גפנים מותר לקוץ דקלים ויש לפרש דשאני התם שיותר מדאי היו מכחישים בגפנים עד דהוה טעים בהו טעמא דחמרא:

רַב פָּפָּא הֲווֹ לֵיהּ הָנְהוּ דִּיקְלֵי אַמִּיצְרָא דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲזַל אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה חָפַר וְקָא קָאֵיץ שָׁרָשָׁיו אֲמַר לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ תְּנַן הָיוּ שָׁרָשִׁים יוֹצְאִים לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב הַמַּחֲרֵישָׁה

Traduction

The Gemara further relates that Rav Pappa had these palm trees that stood adjacent to the boundary of the property of Rav Huna, son of Rav Yehoshua. He went and found Rav Huna digging and cutting his roots. Rav Pappa said to him: What is this? Rav Huna said to him that we learned in the mishna: If the roots were spreading into the field of another, the owner of the field may dig to a depth of three handbreadths even if he severs those roots, so that they do not impede his plow.

Rachi non traduit

אשכחיה. רב פפא לרב הונא דקא חפר וקייץ שרשין:

מאי האי. אמאי קייצתא:

אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִילֵּי שְׁלֹשָׁה מָר קָא חָפַר טְפֵי אֲמַר לֵיהּ אֲנָא בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת קָא חָפַרְנָא דִּתְנַן הָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ אָמַר רַב פָּפָּא אֲמַרִי לֵיהּ כּוּלְּהִי וְלָא יְכֵילִי לֵיהּ

Traduction

Rav Pappa said to him: This statement applies only up to three handbreadths, whereas the Master is digging and cutting more than three. Rav Huna said to him: I am digging cisterns, ditches, and caves, as we learned in the mishna: If he was digging a cistern, a ditch, or a cave, he may cut downward normally and the wood from the roots is his. Rav Pappa said: I told him all the proofs I could find, but I was unable to convince him that I was correct,

Rachi non traduit

אמרי ליה כולהי. הבאתי לו ראיות הרבה שלא יקוץ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source